לוח זמנים

משעה עד שעה

פעילות:

נסיעה/הליכה/ ביקור באתר + עזרי הדרכה, ארגון מנהלות והערות

נושאי הדרכה

בראשי פרקים

08:00-08:20

הגעתי חצי שעה לפני הזמן, נפגשתי עם הנהג, החלפנו טלפונים, בדקתי ניקיון האוטובוס, מיקרופון, ערכת עזרה ראשונה ואלונקה, עברתי עם הנהג על תוכנית היום.

נסיעה מהמלון מלך דוד לטיילת ארמון הנציב

מנהלה: ברכות,הצגת מדריך, נייד של המדריך ושל הנהג, בדיקת שמות חברי הקבוצה והמספר הכולל, נוהלי הטיול, מגבלות, פנסים, כובעים, מים, תוכנית הסיור ולו"ז יום א'.

א.  דרך מנחם בגין היא הכביש המרכזי שחוצה את ירושלים מצפון לדרום, הכביש הארוך ביותר בעיר.

ב.   גבעת רם הינה ראשי תיבות של "ריכוז מפקדים" הפיקוד הקדמי של המוח הצבאי במלחמת העצמאות.

ג.    ירושלים ממוקמת במקום בלתי שגרתי בין הרים לא קרובה לדרך ראשית, מקורות מים דלים ולא זמינים.

ד.   באזור זה ממוקמים הקמפוס של האוניברסיטה העברית מוזיאון ישראל ובו היכל הספר בו מאוכסנות מגילות קומראן. מבנהו כצורת כד.

ה.  בעמק המצלבה נמצא מנזר המצלבה שע"פ המסורת הנוצרית מכאן נלקח העץ עליו ניצלב ישוע .

08:20-08:45

תצפית והסבר מטיילת ארמון הנציב צפונה לעבר העיר ירושלים.

שימוש במפת ירושלים

א.  השם של ארמון הנציב: ע"ש הנציב העליון הבריטי השלישי שהיה הראשון שישב במקום.

ב.    השם "ג'בל אלמוכבר" כי עומר בן אלח'טאב לפני כניסתו לירושלים עמד על ההר וקרא "אללה אכבר".

ג.    על הר ארמון הנציב מתחילה מלחמת ששת הימים בחזית הירדנית עם תקיפה של הירדנים.

ד.   ירושלים העתיקה: ממזרח עמק יהושפט והקדרון, במרכז הטרופיאון - הגיא וממערב גיא בן הינום.

ה.  עיר דוד ממול , דרומית להר הבית , נתחמת ממזרח ע"י הקדרון ,וממערב ע"י הטרופיאון.

ו.    בחירת מיקומה של עיר דוד ע"י דוד משקולים תיאולוגים: ציווי אלוהי, ושיקול פוליטי  במקום ניטראלי בין נחלת שבט יהודה לבנימין.

ז.    בתנ"ך מסופר על פגישת אברהם עם מלכיצדק מלך שלם, כאן אברהם לקח את נערו יצחק וחמורו וצופה אל הר המוריה כשהלך בדרך האבות.

ח.  מתחתינו יש קטע של אמת המים, שהעבירו  דרכה מים מאזור הר חברון בכוח הגרביטציה לעיר ירושלים.

08:45-09:30

אמות המים לירושלים ברחבה ליד פיר 3.

הסבר על דגם מדידת המפלס בעת החפירות.

תרשים סכמטי של אמות המים.

א.      פיתוח התשתיות בי"ם החל בעיקר בימי החשמונאים ואחת התשתיות מפעל המים.

ב.      בי"ם לפני החשמונאים היו בארות, מעיין השילוח, בריכות מים (בריכת הנחשים, הסולטאן, בריכת השילוח, בריכת בית חסדה, בריכת המגדלים ליד שער יפו ועוד בריכות נוספות).

ג.        הטכנולוגיה ששימשה את בוני האמה: גשרים מעל הואדיות, מנהרה בתוך הר ארמון הנציב ושימוש בשיפועי ההר מג'בל אלמוכבר להר ציון ומשם על גשר וילסון

ד.      החשמונאים חפרו 6 פירים בעומקים עד 40 מטר במרכז (היה שם באר מים בעומק של 6 מטר).

ה.      המים שימשו למילוי המקוואות של הר הבית, בנחל קדרון היו מוכרים את המים מכיוון שהם טובים, מנקים את הדם של הקורבנות ובנוסף מי שתייה .

ו.        בתקופת הורדוס עין עיטם לא הספיקה ולכן יוצר חמש אמות מים: שתי אמות העליונה והתחתונה הגיעו לבריכות שלמה, אמה מעין "ביאר" מאזור אפרת ואמת פילטוס ממעין ערוב דרומה לגוש עציון)

ז.       מבריכות שלמה יוצאת האמה התחתונה, דרך נחל טרופיאון ובאמצעות גשר וילסון עד הר הבית .

ח.       האמה העליונה תוביל מים לארמון הורדוס וללגיון הרומאי העשירי היושב בעיר העליונה.

ט.      האמה החמישית סיפקה מים מבריכות שלמה להורידיון.

09:30-09:50

נסיעה לעיר דוד – הדרכת דרך

הצגת וואוצ'ר של הסוכן

א.  קו פרשת המים הארצי מכאן מזרחה דרך הקדרון לים המלח ומערבה דרך נחל רפאים ושורק לים התיכון.

ב.   מערכת קברים יהודיים מימי בית ראשון הנמצאים בכתף הינום מחוץ לתחומי העיר.

ג.    משמאל לשער האשפות התגלה לאחרונה שער הבורסקאים מהתקופה הצלבנית.

09:50-10:15

תצפית על עיר דוד מבית הצופה

שירותים

א.  בין ההרים לעיר דוד חוצצים גאיות עמוקים המהווים כעין חפיר המגן עליה מפני האויבים.

ב.   בספר תהילים נכתב "ירושלים הרים סביב לה" בעומדנו בעיר דוד ניתן לראות שאכן העיר מוקפת הרים.

ג.    ממזרח רואים את הר הזיתים ובית הקברות היהודי, במדרון הכפר סלואן, ובאפיק הקדרון קבר בת פרעה מימי בית ראשון, קברי בני חזיר ויד אבשלום המתוארכים לימי בית שני.

ד.   בינינו לבין הר המוריה שמצפון יש ואדי קטן - אחת הסיבות שהביאה לכך שיבוס נגמרה במקום הזה.

ה.  בתקופת שלמה הואדי מולא וכך נוצר רצף בין עיר דוד ובין הר הבית, והאזור זכה לשם "המילוא", וגם "העופל-" מלשון 'להעפיל' (לעלות) לבית המקדש.

ו.    הר המשחה נקרא גם הר המשחית: לפי המסורת על ההר משחו מלכים בשמן שנעשה מהזיתים שגדלו עליו.

10:15-10:30

חזיון אור- קולי

ביצעתי תיאום מראש

10:30-11:30

סיור רגלי והסבר בעיר דוד

שימוש בתנ"ך, ספר ירמיהו וספר שמואל ב'

הקראת חלק מכתובת השילוח.

א.   מקור המים של ירושלים הוא מעין הגיחון שבאפיק נחל קדרון. המעין הינו קרסטי שמימיו נובעים
בהפסקות וגיחות פתע.

ב.   פיר וורן הינו פיר אנכי שהתגלה ע"י החוקר וורן במאה ה-19 תחילה חשבו שמדובר בחלק ממערך אספקת        המים לעיר כיום מדובר בפיר טבעי (תופעה קארסטית).

 ג.    חפירות שטח G: קיר מדורג באורך 45 מטרים, שתמך במבנה אדיר-מימדים, ע"פ אילת מזר מדובר בארמון דוד, חוקרים אחרים יטענו שכנראה זו מצודה.

ד.   בית הבולות: נמצאו כ-51 בולות שהן חותמות של פקידים שהמפורסם גמריהו בן שפן  פקיד למלך יהויכין.

ה.   בית אחיאל: בית ארבעת המרחבים, נמצאה בו פיסת חרס שעליה השם "אחיאל". אולי שמו של בעל הבית, ושרידי מדרגות שהוביל לקומה שנייה, ואבן עם חור ושיפועים, השערת החוקרים שאלו שירותים.  

 ו.    ניקבת חזקיהו: כחלק מהכנותיו של חזקיהו למצור של סנחריב האשורי נחפרה מנהרה באורך של 533 מטר שהובילה מי הגיחון הנמצא מחוץ לחומות לברכת השילוח בין החומות.

ז.    כתובת השילוח: כתובת המעידה שהנקבה נחצבה כנראה משני כיוונים ע"י 2 קבוצות חופרים שנפגשו באמצע.

ח.   בבריכת השילוח החצובה  במוצא הנקבה שרידי עמודים מהתקו' הביזנטית כאשר עמדה כאן כנסיית השילוח שבנתה אאודוקיה.

ט.   מערת קבורה המיוחסת לימי הבית הראשון. בתקו' הביזנטית הפך המקום למצבה ולכן קשה לזהות את מערכת הקבורה.

 י.    כתובת תאודוטוס: המעידה על קיום בית כנסת בתקופת הבית השני ששימשו לקריאה בתורה ולימוד בצוותא.

11:30-13:00

סיור במרכז דוידסון וברחוב ההרודיאני

הצגת וואוצ'ר

שירותים

א.      חזיון אור קולי חצי שעה.

ב.      הרחוב ההרודיאני מתוארך לתקופת בית שני, המפלס הנוכחי גבוה יותר מהמפלס המקורי עקב מילוי הריסות בית המקדש והר הבית.

ג.        הרחוב ההרודיאני נבנה בסביבות שנת 62 לספירה ופעל עד חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה.

ד.      בתלמוד מסופר שהרחוב היה שוקק חיים עם חנויות ומסחר לאורכו.

ה.      בית התקיעה – נמצאה כתובת אבן בפינה הדרום מערבית של הר הבית עליה כתוב "לבית התקיעה לה'...", שמתייחסת למנהג התקיעה בשופר לצורך הכרזה על כניסת שבת.

ו.        במקורות שונים ביניהם בן מתתיהו  התלמוד והמשנה מתואר המגדל הדרום מערבי של הר הבית כמקום בו תקע הכהן בחצוצרה להכריז על כניסת השבת

ז.       קשת רובינסון – התגלתה ע"י החוקר הבריטי רובינסון במאה ה- 19 אשר תמכה בגרם מדרגות שהובילו לאחת מהכניסות לסטיו המלכותי.

ח.      שער  וורן- שער שהתגלה ע"י החוקר הבריטי וורן במאה ה-19 ושימש כאחת הכניסות להר הבית.

ט.      שער בריקלי – שער שהתגלה ע"י החוקר הבריטי בריקלי במאה ה- 19 ושימש כאחת הכניסות להר הבית.

י.        קשת וילסון- שרידי קשת שהתגלתה ע"י החוקר וילסון ושימשה להובלת מים באמה התחתונה לבית המקדש השני.

יא.   שערי חולדה – מתייחסים לשערי הכניסה הראשיים לבית המקדש, כיום מזהים שער משולש ושער כפול סתומים.

יב.    ארמונות אומייה – שרידי 4 ארמונות אומיים ששימשו כקריית השלטון ונבנו בתק' אל וליד האבנים הרודיאניות בשימוש משני .

13:00-14:00

הפסקת צהריים – ארוחת צהריים ארוזה ברחבת כותל

שירותים.

נקודת מפגש בכניסה למנהרת הכותל

14:00-14:30

סיור במנהרת הכותל

מדריך מיקומי

שירותים

א.      מנהרה פתוחה לאורך הכותל המערבי של הר הבית מצפון לרחבת הכותל המערבי.

ב.      המנהרה מובילה למערכת קמרונות ומחילות שרובן נבנו בתקופה הממלוכית ומגיעה לקשת וילסון וממשיכה מתחת לרובע המוסלמי.

ג.        החוקר צ'רלס וורן שחפר בירושלים במאה ה- 19 היה הראשון שגילה את מנהרת הכותל.

14:30-14:45

הליכה לרובע היהודי – דגם המנורה במדרגות בירידה לכותל

א.  מנורת שבעת קנים מזהב - צורת המנורה מתוארת בספר שמות נאמר כי על המנורה להיות מקשת זהב, ומעוטרת בפרחים וכפתורים.

ב.   המנורה מורכבת מעמוד מרכזי וממנו 3 זוגות קנים המייצגים את ימות השבוע והשבת.

ג.    הרישום המפורסם של המנורה נמצא בתבליט על גבי שער טיטוס ובו חיילים רומים נושאים אותה לרומא לאחר כיבוש ממלכת יהודה.

ד.   בבסיס המנורה ע"פ הסברה היו 3 רגלים אך המנורה בתבליט הינה בעלת בסיס שכנראה שוחזר ברומא.

14:45-15:15

הרובע היהודי – החומה הרחבה

עזרים: ספר יוסף בן מתתיהו: מלחמות היהודים ברומאים

א.  לאורך כל ההיסטוריה החומה תמיד כללה את הר ציון, ורק החומה העות'מאנית "חתכה" את הר ציון באמצע.

ב.   החומה הרחבה הינה אחד המפעלים של חזקיהו בהכנות למצור של סנחריב האשורי.

ג.    החומה נבנתה במאה ה- 8 לפנה"ס ומגיעה לעובי 5-7 מטר וגובה 8 מטר.

ד.   תוואי החומה הראשונה ע"פ יוסף בן מתתיהו (החשמונאית) עובר בסמוך לתוואי של החומה הרחבה מימי חזקיהו.

15:15-15:45

הליכה מהחומה הרחבה דרך בית הכנסת החורבה – בתי מחסה עד שער ציון

א.      מפת מדבא מהתקופה הביזנטית כנראה מהמאה ה- 6 מימי יוסטיניאנוס מראה את ירושלים בהגדלה.

ב.      במפה בולטים הקארדו המערבי והמזרחי, שער שכם, כנסיית הניאה ומונומנטים נוספים חשובים בירושלים.

ג.        בית אריאל – מוזיאון המתאר את ירושלים מימי בית ראשון, נבנה לזכר אריאל לואי גולדשמידט.

ד.      הבית השרוף – נחשף מימי חורבן בית שני- החוקרים גורסים ששימש בית מגורים למשפחת כהונה קתרוס.

ה.      בית הכנסת החורבה- נקרא כך מכיוון שנחרב ע"י הירדנים במלחמת העצמאות, לאחרונה נבנה מחדש.

ו.        בתי מחסה- הינו מתחם דירות שנבנה בין השנים 1860-1890 למגורי היהודים הנזקקים שחיו בין החומות.

ז.       הברון רוטשילד תרם כספים לבניית בתי מחסה ובית חולים ליהודים.

15:45-16:15

שער ציון

א.  שער ציון מכונה בערבית "באב דאוד" אודות לקבר דוד הנמצא בסמוך לו.

ב.   במלחמת העצמאות היה ניסיון פריצת החומה ליד שער ציון, הניסיון נכשל – ראה נקודת הרחבה.

16:15-16:30

הליכה לנקודת תצפית לעבר שכונת משכנות שאננים

א.      הכביש מהווה מעין שטח חיץ בין הכוחות הירדנים לכוחות צה"ל.

ב.      היציאה מהחומות החלה במחצית השנייה של המאה ה- 19 עקב מצוקות כלכליות, מחלות וצפיפות אוכלוסין בין החומות.

ג.        היהודים לא היו האוכלוסייה היחידה שיצאו מהחומות אלא הייתה יציאה של אוכלוסייה נוצרים ובתקופה מאוחרת יותר גם מוסלמים.

16:30-17:15

היציאה מהחומות

תצפית והסבר על שכונת משכנות שאננים וטחנת הקמח

א.      השכונות היהודיות מחוץ לחומות הוקמו ממערב לעיר ירושלים מעבר לגיא בן הינום.

ב.      שכונת משכנות שאננים הייתה השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות בשנת 1860 ע"י השר משה מונטיפיורי.

ג.        מעל השכונה הוקמה טחנת קמח שפעלה בכוח הרוח לרווחת התושבים.

ד.      טחנת הקמח פעלה מספר שנים בודדות בגלל משטר הרוחות וסוג החיטה הישראלית הקשה וכניסת הקיטור.

ה.      שכונת ימין משה הוקמה בשנת 1894 בצמוד לשכונת משכנות שאננים ביוזמת משה מונטיפיורי כחלק מתהליך היציאה מהחומות, ונקראה כך על שמו.

ו.        שכונות נוספות אשר הוקמו באותה תקופה היו שכונת מחנה ישראל ב - 1864 ונחלת שבעה ב- 1869.

17:15-17:30

הליכה לקבר דוד

א.      קבר דוד ע"פ המסורת נמצא על הר ציון (הגבעה המערבית), מחוץ לתחומי העיר דוד.

ב.      השם הר ציון נקרא ע"ש מצודת ציון אשר בעיר דוד והשם נדד לגבעה המערבית עם הזמן, וכך התפתחה המסורת לגבי קבר דוד.

17:30-17:45

קבר דוד

א.  קבר דוד בעל מעמד קדושה ל - 3 הדותות, המסורת המוסלמית מעניקה חשיבות לדוד ובנצרות הוא אבי שושלת ישוע.

ב.   ע"פ המקרא 14 מלכים ראשונים קבורים בעיר דוד ולכן נכון יותר לזהות את קבר דוד בעיר דוד מאשר בהר ציון.

ג.    במבנה: הקומה התחתונה קבר דוד ובקומה העליונה חדר הסעודה האחרונה של ישוע ותלמידיו בליל הסדר.

17:45-18:00

הליכה לאוטובוס ליד שער ציון

א.      הר ציון מופיע במפת מידבא מוקף חומות.

ב.      הר ציון היה חלק מירושלים בשלהי בית ראשון.

18:00-18:45

סיור באוטובוס והסבר בשכונת רחביה וירושלים בירת ישראל

א.      ירושלים המודרנית בנויה בסגנון בניה מודרני מימי המנדט הבריטי, מזהים בה שכונות גנים ובנייה מאבן ירושלמית.

ב.      שכונת רחביה הוקמה על אדמות שהיו בבעלותה של הכנסייה היוונית אורתודוכסית, אשר כונו "ג'ינזריה"

ג.        שכונת רחביה א' תוכננה ע"י ריכרד קאופמן כחצי גוף אדם ותוכננה כשכונת גנים.

ד.      בראש מיקם קאופמן את בניין המוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד), ואת הגימנסיה העברית.

ה.      רחביה הוקמה בשנת 1924 ובמהלך כל ימי המנדט הבריטי הייתה מהשכונות המבוקשות ביותר, בה חיו רבים ממנהיגי היישוב.

ו.        בשכונה נמצא ביתו של יצחק בן צבי ובית הוצאת בן צבי הקרוי על שמו.

18:45-19:00

נסיעה חזרה למלון

סיכום היום והסבר על תוכנית היום השני

חלוקת חדרים וקביעת לוח זמנים עם הנהג והקבוצה.

מסירת מספר החדר שלי לקבוצה

לקחתי מספר החדר של הנהג ואחראי הקבוצה.

ארוחת ערב בשעה 20:00

לוח זמנים

משעה עד שעה

פעילות:

נסיעה/הליכה/ ביקור באתר + עזרי הדרכה, ארגון מנהלות והערות

נושאי הדרכה

בראשי פרקים

08:00-08:20

הגעתי חצי שעה לפני הזמן, נפגשתי עם הנהג,  בדקתי ניקיון האוטובוס, מיקרופון, ערכת עזרה ראשונה ואלונקה, עברתי עם הנהג על תוכנית היום.

נסיעה ממלון המלך דוד להר הצופים

בדיקת נוכחות, ברכות , הצגת הלו"ז ותוכנית היום.

א.   מגרש הרוסים הוא מתחם משולש במרכז ירושלים , וכולל מספר מבני ציבור, המתחם נבנה ביוזמתה ובמימונה של משפחת הצאר הרוסי ב-1860.

ב.   בתקופה העות'מאנית שכן בשטח המגרש מחנה צבאי והבריטים הפכו את המקום למרכז שלטונם.

 ג.    כיום המקום משמש בחלקו את משטרת ירושלים וכמרכז שלטוני, ובחלקו כמתחם בילויים ומסעדות.

ד.   מתחם ממילא - ממילא היא שכונת עבר בירושלים,  וכיום שמו של מתחם קניות, מלונות ומגורים יוקרתי הנושא את שם השכונה, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לעיר החדשה.

ה.   בין השנים 1948 - 1967 שכונת ממילא הייתה בשטח ההפקר בין ישראל וירדן.

08:20-08:40

תצפית מהר הצופים לעבר מדבר יהודה

א.      מדבר יהודה שימש לאורך ההיסטוריה מקום מפלט מהשלטון המרכזי בירושלים, וכך היהודים מצאו בו מפלט מהשלטון הרומי.

ב.      במדבר יהודה התפתחה תופעת הנזירות וההתבודדות, הבחירה במדבר בשל קירבתו לירושלים עיר הקודש.

ג.        מדבר יהודה נקרא גם "מדבר העיר הקדושה".

ד.      מדבר בצל גשם – מדבר ללא גשם עקב הטופוגרפיה של שטח נמוך וטמפרטורה גבוהה.

ה.      מבנה המדבר: ספר המדבר, רמת המדבר, במת השוליים ומצוק ההעתקים.

08:40-09:10

נסיעה לצומת בית הערבה (הלידו)

א.      חבורת הר הצופים מקרטון וצור לעומת הרי יהודה גיר ודולומיט מתקופת הקנומן והטורון.

ב.      הר הצופים מפריד בין ירושלים למדבר יהודה- בין ארץ המזרע לארץ לישימון.

ג.        האוניברסיטה העברית בהר הצופים נחנכה בשנת 1925 ובית החולים הדסה הר הצופים בשנת 1939

ד.      עם ההכרזה על תוכנית החלוקה הותקפו שיירות ע"י ערבים- שיירת הדסה הותקפה באזור זה ונהרגו 78 אזרחים.

ה.      הכניסה לאזור המדברי – אקלים אירנו טוראני עם חדירה של סהרו ערבי, משקעים עד 25 מל"מ גשם בשנה.

ו.        מעלה אדומים- הוקמה בשנת 1977 , השם ניתן בשל תצורת חתרורים שהיא אדמדמה ומשולב בה מעט צור.

ז.       צומת מישור אדומים – משמאל הישובים ענתא ועלמון שמוזכרים במקרא בשם ענתות הקדומה , עיר של הלויים בתחום שבט בנימין.

ח.      חאן אלאחמר- באזור התעשייה מישור אדומים, במקום נמצא מנזר אבטימיוס, כיום המנזר סגור.

ט.      דרך אלון הולכת צפונה משמאל לצומת מעלה אדומים,  הינה חלק מתוכנית אלון בחלק המזרחי של הרי יהודה והשומרון.

י.        קסטלום רוג'- שרידי מבצר צלבני או המבצר האדום או בשמו האחר "שאסטל רוז'".

יא.   מנזר השומרוני הטוב – מנציח את סיפור ישוע וסיפור השומרוני הטוב שעזר לפצוע.

יב.    במקום נפתח מוזיאון ייחודי לפסיפסים בו  ממצאים שונים שהתגלו בעשרות אתרים- בתי כנסת, בתי כנסת שומרוניים והרבה כנסיות ביהודה, שומרון ועזה

יג.     שמורת נחל פרת (ואדי קילט) – מסלול הליכה שמוביל למנזר חריתון ומנזר סנט ג'ורג' ומנזר קיפרוס שבנה הורדוס ע"ש אמו האדומית.

יד.    נבי מוסא, אתר עלייה לרגל למוסלמים מתקופת צלאח אלדין, חג נבי מוסא נחוג לפי הכנסייה האורתודוכסית.

טו.   קיבוץ אלמוג- החל כהיאחזות נחל ב- 1979, ע"ש יהודה אלמוג מייסד מפעל האשלג בדרום ים המלח.

טז.   כביש מספר 1 ירושלים –יריחו . כביש ישן מהתקופה הרומית הדרך קשרה בין ירושלים ליריחו.

יז.     יריחו יושבת על צומת דרכים חשובה ומהווה מרכז חשוב ממערב למזרח בין א"י לעבר הירדן ומצפון לדרום.

יח.   מנזר דיר חג'לה – מנזר לאוורה מהתקופה הביזנטית ע"ש הנזיר גרסימוס.

יט.   שמו הערבי של המנזר משמר את העיר חוגלה על גבול שבט בנימין ויהודה המופיעה במפת מידבא.

09:10-09:30

צומת בית הערבה: התיישבות ומפעלי ים המלח.

שירותים

א.      מלון הילטון – מלון ירדני נטוש שהיה בשליטה ירדנית עד- 1967, מזהים את נסיגת ים המלח לאורך החוף.

ב.      ים המלח הינו שריד של ימת הלשון, נקרא גם ים האספלט אודות לחומר הגלם שהוצא ממנו ושימש לאיטום ספינות וחניטת גופות.

ג.        מפעל ים המלח- הוקם באגן הצפוני בשנות ה- 30 ע"י משה נובמייסקי ופעל עד שנת 1948 ובהמשך עבר לאגן הדרומי.

ד.      קיבוץ בית הערבה – הוקם לראשונה בשנת 1939 ופונה בפקודת בן גוריון במאי 1948, חבריו עברו לשפיים והקימו את קיבוץ גשר הזיו וכברי.

ה.      בשנת 1980 הוקמה היאחזות בית הערבה כ- 5 ק"מ מערבה ממקומו המקורי, ובשנת 2000 עבר שוב מערבית לכביש עוקף יריחו.

09:30-09:45

נסיעה לקומראן

א.      רוג'ם אלבחר – סוללת אבנים ששימשה לעגינת ספינות בתקופת אלכסנדר ינאי, הסוללה נמצאת כיום בשטח יבש עקב נסיגת מפלס ים המלח.

ב.      קיבוץ קלי"ה – קם לתחייה ים המוות – הוקם כהיאחזות נחל בשנת 1968 ואוזרח בשנת 1974.

ג.        נהר הירדן: אזכורים רבים במקרא ובברית החדשה וחשיבותו במסורת היהודית והנוצרית. כניסת בני ישראל , טבילת ישוע.

ד.      מאגר אוג - מאגר מודרני משמש לאגירת מים לחקלאות  מצנרת ביוב מהסביבה ומאידך מי השיטפונות של נחל אוג.

ה.      שילוב המים המתוקים בשפע עם החום בעונת החורף מאפשר לייצא מוצרי חקלאות בזמנים שאין בשאר חלקי הארץ כמו גפנים, תמר וירקות.

ו.        בעת העתיקה באזור יריחו וים המלח גידלו תמרים ואפרסמון.

09:45-10:45

קומראן

עזרים: שימוש בתנ"ך, ספר יוסף בן מתתיהו – מלחמות היהודים

שירותים

אני מציג וואוצ'ר

א.      השם קומראן, שמקורו בתקופה הערבית, נגזר מהמילה הערבית "קמר" (ירח). לא ידוע מה השם הקדום.

ב.      חשיבות אתר קומראן בשלושה דברים: האיסיים שחיו כאן, מגילות קומראן וחרבת קומראן.

ג.        המגילות שנמצאו מהוות ממצא חשוב ביותר וכללו כל ספרי התנ"ך מלבד ספר אחד – מגילת אסתר.

ד.      המגילות נתגלו במערה חצובה בסלע רך ובה 52 מגילות כתובות בכתב האשורי, באותיות כמו העברית של היום.

ה.      הישוב קומראן התפתח על מדרגת סלע ולכן התבסס על מקור מים בעין פשחה ועל מי ניגר מהשיטפונות.

ו.        על נחל קומראן "נחל סככה", בנו סכר והובילו באמה את המים לבריכות לתוך קומראן.

ז.       בשנות ה 50 המקום נחפר ונתגלו מקוואות, תנורים ובניין ציבורי.

ח.      האיסיים- חלק מהחוקרים טוענים שגרו כאן אך אחרים טוענים שגרו מסביב במערות וכאן רק עסקו בכתיבה ותפילה.

ט.      דעה מקובלת כיום: האיסיים היו כאן, חיו וגרו כאן וגם המגילות נכתבו כאן .

י.        אזכור לאיסיים אצל יוסף בן מתתיהו- מלחמת היהודים, לפילוסופיה היהודית 3 צורות, פרושים , צדוקים ואסיים.

יא.   האיסיים האמינו שקץ העולם קבוע מראש ואתה יכול להצטרף לבני החושך או לבני האור .

יב.    בחרבת קומראן, בחדר הכתיבה נמצאו שולחנות הכתיבה וקסתות הדיו שהשתמשו בהם האיסיים.

יג.     המגילות הכתתיות - סרך היחיד כמו מגילת הנחושת, מגילת המקדש, מהוות תקנון הקבוצה ומקור חשוב על האיסיים

יד.    הישוב קומראן נוסד במאה השמינית לפנה"ס - מממלכת יהודה, והתקיים עד לחורבן בית ראשון (586 לפנה"ס), לאחר החורבן ננטש המקום.

טו.   במאה השנייה לפני הספירה (תקופת הבית השני) בתקופת החשמונאים הגיעו האסים לקומראן מתוארך לתקופת אלכסנדר ינאי / יוחנן הורקנוס.

טז.   העיר נחרבה ברעידת אדמה בשנת 31 לפנה"ס.

יז.     בימי הורדוס ארכילאוס - אנשי קומראן חוזרים ובונים מחדש, לקחו מבנים קיימים וארגנו מחדש.

יח.   קומראן נותנת לנו תצפית טובה על החברה היהודית וימי בית שני ומבט לעבר היהדות שחייה כאן וממנה צמחה הנצרות.

יט.   אחרי המרד הגדול נחרב המקום ואף שימש את הרומאים גם בתקופת מרד בר-כוכבא ולאחר המרד לא שומעים על קומראן יותר.

כ.      במקום התגלה מקווה ציבורי- מקווה עם מדרגות ,האיסיים הקפידו יותר על דיני טומאה וטהרה.

כא.  תנור שריפה- בו יצרו כלי חרס ומחסן כלי חרס ליד חדר אוכל גדול, הריכוז מעיד על מקום ציבורי.

כב.  קשר קומראן לראשית הנצרות - חיי שיתוף, הקפדה על טומאה וטהרה, צניעות והסתגפות. ראשית הנצרות קשורה לאזור הזה- יוחנן המטביל פעל באזור.

10:45-11:15

נסיעה לעין גדי

א.      עין פשחה – (עיינות צוקים) - שמורת טבע משמאל לדרך חלקה פתוח וחלקה סמוי (השמורה החבויה) בשמורה נביעת מים מתוקים ומלוחים.

ב.      בשמורה מזהים את קווי נסיגת מפלס ים המלח ותנודת הנביעות בהתאם, דבר המשפיע על חיגור הצומח.

ג.        סלע ה- P..E.F: אגודת חקר בריטית אשר סימנה את גובה מפלס ים המלח בים השנים 1900-1917.

ד.      מצוק ההעתקים: לאורך כל מדבר יהודה עם פתחה בין יריחו וקלי"ה שאפשרה פריצת דרך מים המלח לירושלים ופתחה השנייה בנחל זוהר- בערד.

ה.      "ח'רבת מזין"- שימשה כמעגנה לחוף ים המלח, המעגנה מהתקופה החשמונאית ואחריה הורדוס גם השתמש בה.

ו.        מצוקי דרגות: מרכז לתיירים ולמבקרים במדבר יהודה, בראש המעלה מכביש ים המלח, אל לב מדבר יהודה.

ז.       מצפה שלם: קיבוץ שהחל כהיאחזות נחל בפסגת מצוקי ההעתקים, נקרא ע"ש נתן שלם חוקר מדבר יהודה, במקום מפעל לדברי קוסמטיקה - "אהבה".

11:15-12:30

הליכה רגלית בנחל דוד

אני מציג וואוצ'ר

הוראות התנהגות בשמורה, איסור אוכל בשמורה

נעליים נוחות, מים וכובעים.

א.      שמורת טבע עם מסלולי הליכה רבים, מעיינות, בעלי חיים וצמחים ייחודיים לאזור זה.

ב.      אזור מפגש של חבורות צומח ונחשב לבית הגידול בעל הריכוז הגדול ביותר של עצים טרופיים.

ג.        הצמחים הבולטים בשמורה: שיזף מצוי, זקום מצרי, שיטה, ערף המדבר, מוריגנה, מרווה עבת עלים ועוד..

ד.      בעלי חיים וציפורים: טריסטרמית, עורב אפור, עורב קצר זב, יעלים, שפנים, זאבים, שועלים ועוד..

ה.      עין גדי נזכרת בתנ"ך כבר בספר יהושע, כאחת משש ערי המדבר בנחלת שבט יהודה, ונזכרת בספרים נוספים בתנ"ך, כמו שיר השירים ויחזקאל.

ו.        דוד בורח מפני שאול ומתחבא במדבר עין גדי, ולכן הנחל נקרא "נחל דוד" וההר  הר ישי (על שם אביו של דוד).

ז.       עין גדי נזכרת גם במקורות חיצוניים כמו משלי בן סירא, שם כתוב "כתמר התרוממתי בעין גדי"

ח.      עין גדי נזכרת ע"י היסטוריון רומי בשם פליניוס, ע"י יוסף בן מתתיהו וע"י היסטוריונים נוספים כמו אובזביוס, שהיה הבישוף של קיסריה בתקופה הביזנטית שכתב ספר בשם "אונומסטיקון".

ט.      על פי המקורות ועל פי הממצאים הארכיאולוגים, אנשי עין גדי התפרנסו מ-4 דברים: האספלט והמלח הקשורים לים המלח והתמרים והאפרסמון הקשורים לתנאים המיוחדים שיש בעין גדי- חום ומים.

י.        במפת מידבא רואים סירות שטות על ים המלח, עדות על פעילות ימית שהייתה בים המלח בעת העתיקה.

יא.   בעין גדי יש מספר מקורות מים: עין ערוגות, עין דוד, מעיין שולמית ומעיין עין גדי.

יב.    תל גורן נמצא מדרום-מערב לבית הכנסת, התל הוא גבעה מאורכת וצרה המתנשאת מעל למישור עין גדי.

יג.     התל נחפר בעיקר ע"י פרופ' בנימין מזר, והוא הגרעין הקדום של היישוב בעין גדי.

יד.    הממצאים בתל גורן מהמאה ה-7 לפנה"ס, ימיה האחרונים של ממלכת יהודה, ושכבת חורבן מהמאה ה-6 לפנה"ס.

טו.   טחנת הקמח הממלוכית, עשתה שימוש במים מהמעיין, שהובלו לכאן באמה.

טז.   המקדש הכלקוליתית שנחשף במדרגת סלע מעל עין גדי בנחל משמר ובו כמות גדולה של כלים.

12:30-13:00

נסיעה והסבר ברחבת בית הכנסת עין גדי

שימוש בתנ"ך, יוסף בן מתתיהו – מלחמות היהודים, שרטוט של מפת מידבא

א.      בית הכנסת נמצא בתחומיה של שמורת עין גדי, שנמצאת בין נחל ערוגות בדרום ונחל דוד בצפון.

ב.      בשנת 1965 אנשי קיבוץ עין גדי חשפו רצפת פסיפס של מבנה בית כנסת, ונחשפו מוטיבים יהודיים נוספים כמו מנורה, קערה מברונזה ומטבעות רבים.

ג.        ברצפת הפסיפס התגלו מספר כתובות בעברית ובארמית.

ד.      אחת כוללת את רשימת הדורות מאדם ועד יפת (14 אבות האנושות), כתובת אחרת כוללת את רשימת החודשים, רשימת המזלות, שלושת האבות ושלושת חבריו של דניאל.

ה.      חשוב לשים לב ש- 12 המזלות כתובים ולא מצוירים, לעומת בתי הכנסת בבית אלפא וחמת לדוגמא שגלגל המזלות בהן מצויר.

ו.        הדבר מעיד על כך שהקהילה בעין גדי החמירה מאד בדיני דת, והקפידה על האיסור המקראי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

ז.       כתובת בארמית המוקדשת לתורמים להקמת בית הכנסת, וכתובת ברכה נוספת לתורמים לתיקון בית הכנסת.

ח.      מעניינת במיוחד הכתובת הכוללת איומים וקללות על "כל מי שגורם מחלוקת בין איש לחברו, או אומר לשון הרע על חברו לגויים, או גונב את חפץ חברו או מי שמגלה את סוד העיירה לגויים.

ט.      לדעת רוב החוקרים, "סוד העיירה" היה הפקת בושם האפרסמון היקר, מקור עושרו של המקום.

י.        לבית הכנסת היו שני שלבים. הארכיאולוגים מתארכים את המבנה הראשון למאה ה-3 (התקופה הרומית המאוחרת), ובמאה ה-5 המבנה עבר שיפוץ ושדרוג.

יא.   המבנה חרב סביב שנת 530 לס', יחד עם היישוב כולו.

13:00-14:00

הפסקת צהריים בחניון השמורה

ארוחת צהריים ארוזה.

שירותים

14:00-14:30

נסיעה למצדה

תרשים סכמטי של הבקע

א.      הבקע הסורי אפריקני נוצר לפני 4 מליון שנה– אורכו כ- 6000 ק"מ ומפריד בין הלוח הערבי ללוח האפריקני – נובי.

ב.      תופעת הבולענים שנפערים לחופו של הים, הבולענים הם בורות שנוצרים כתוצאה מהנסיגה של ים המלח.

ג.        קיבוץ עין גדי החל  כהיאחזות נח"ל, עלה על הקרקע בשנת 1953, שהתפרנס מחקלאות.

ד.      מדינת ישראל מפיקה מים המלח: אשלג, ברום ומגנזיום, המפעלים הינם בבעלות פרטית של אחים עופר משנת 1990.

14:30-15:00

מצדה

בכניסה – ועלייה ברכבל

שירותים

עזרים: יוסף בן מתתיהו – מלחמות היהודים

אני מציג וואוצ'ר

א.      דגם מצדה: מצדה הינה הורסט (גוש מורם מעל סביבתו) בצורת טרפז, אורך 600 מ' ורוחב 300 מ'.

ב.      אזכור אצל יוסף בן מתתיהו- "יונתן כוהן גדול" הראשון שהקים ביצור במצדה, עפ"י מטבעות אלכסנדר ינאי כינויו יונתן.

ג.        הורדוס שיקם ופאר את המקום, ע"פ יוספוס הוא ביצר את מצדה מחששו מקיליופטרה מלכת מצריים

ד.      הורדוס בונה מערכת ביצור אדירה, חומות, ארמונות ומערכת מים מרשימה.

ה.      בשנת 66 פורץ המרד הגדול, הסיקרים מגיעים למצדה אחרי שבורחים מירושלים בפיקוד אלעזר בן יאיר.

ו.        מערכת המים של מצדה התבססה על 8 בורות עליונים הניזונים מנחל מצדה ו 4 בורות תחתונים מנחל יאיר.

ז.       מצדה הייתה המבצר האחרון שנפל במהלך המרד הגדול ונפילתה בשנת 74 סימנה את סוף המרד ודיכויו.

ח.      בתחילת שנת 74  מגיע למצדה הלגיון 10 בפיקוד "פלביוס סלווה". הקימו מערכת "דייק" , 8 מחנות וסוללה לפריצה.

ט.      נאומו של אלעזר בן יאיר וההתאבדות ההמונית של הנצורים, האירוע הפך למיתוס.

15:00-15:20

הארמון המערבי של הורדוס ובית המרחץ

א.      הארמון המערבי: המבנה הגדול ביותר במצדה כ 4 אלף מ"ר, הורדוס הקים גם חומת סוגרים.

ב.      חדר הכס, חדר בתוכו נתגלו ארבעה שקעים ברצפתו (חדר הקבלה). הארמון המערבי שימש לאורחים.

ג.        חצר פנימית ומסביב חדרים על פי שיטת האדריכלות ההלניסטית  לאורחים.

ד.      מחסנים בצד הצפוני– מתקנים מאורכים לאחסון מים ושמן ויין, מתקני בישול במטבח.

ה.      בית מרחץ אך לא פעל בתכנית היפוקאוסט עבד ע"ב תנור, דוד שהזרים מים חמים לאמבטיה.

ו.        בריכת טבילה: מטויחת ,מדרגות, תאים להנחת בגדים שניתן לטבול ולהיטהר.

15:20-15:40

הקולומבריום

א.      קולומבריום- שופך יונים: יש בא"י רבים ביריחו, בעיר דוד, בבנימינה, במזור, בשבטה ובמרשה ובמדרס.

ב.      בשנות ה-60 נחשף על ידי יגאל ידין ושמריהו גוטמן הציע שזה שופך יונים .

ג.        משה יפה הציע שהמקום שימש להנחת אפר של נוכרים בימי הורדוס- אך דעה זו לא מקובלת היום.

ד.      ערימת אבני דרדור בצמוד לשער הפריצה ששימשו את המגנים בתקופת המצור הרומי על מצדה.

ה.      בורות מים עליונים: אגירה של 9000 ממ"ק . כבר בתקופה החשמונאית היו בורות בעיקר ממזרח.

15:40-16:00

תצפית לעבר הדייק, סוללת המצור והמחנות הרומים

א.      סוללת המצור הרומית בנויה על שלוחה טבעי ברובה והשאר חומר ששפכו וחיזקו בחתיכות עץ.

ב.      הדייק באורך של 3800 מ' שהקיף את כל מצדה כדי למנוע בריחה או כניסה למצדה, אפקט הרתעתי.

ג.        8 מחנות רומיים ועם מגדלי תצפית ושמירה, בממוצע של 400 מטר בין מחנה לשני, וביניהם שביל רץ.

16:00-16:15

בית הכנסת וחומת הסוגרים

א.      בחומת הסוגרים נמצאו קטעים מספר בראשית, ויקרא, תהילים ומגילות חיצוניות לספר יהושע.

ב.      טקסט חשוב מתקופת בית ראשון "לרננה וגריזים" חשבו שכאן היו גם שומרונים שפחות מקובל.

ג.        ממצא נוסף חשוב "קטע משירת עולת השבת", ברכת ליווי תפילות שנעשו לאורך השנה.

ד.      בית כנסת מימי בית שני ככל הנראה נבנה בתקופת המרד הגדול ע"י הסיקרים.

ה.      נתגלו כאן - חלק מספר דברים, חלק בגניזה בקרקע חזון העצמות, חלק מספר יחזקאל.

ו.        המבנה מאוחר לתקופת הורדוס, מתחתיו נתגלתה אורווה ובסמוך יש מקווה .

16:15-16:45

בית המרחץ וחדר ההגרלות

עזרים: יוסף בן מתתיהו – הקראת קטע מנאומו של אלעזר בן יאיר

א.      בית מרחץ רומי קלאסי על כל מרכיביו: פלסטרה, אודיטוריום, פריג'דריום, טפידריום וקלדריום.

ב.      בית המרחץ פעל ע"פ שיטת ההיפוקאווסט, החדרת אוויר חמה מתחת לרצפה ודרך הטובולי בקירות.

ג.        חדר הגרלות אשר בו נערכה ההגרלה של עשרת המתאבדים האחרונים לפני נפילת מצדה.

ד.      כאן נחשפו אוסטרקונים רבים וביניהם שמות של המוגרלים. מופיע השם בן יאיר שהיה מפקד הסיקרים.

16:45-17:00

ארמון הורדוס הצפוני

ירידה ברכבל

א.      הארמון הפרטי של הורדוס בנוי על מצוק ומדרגות סלע בשלושה מפלסים.

ב.      המפלס העליון שימש להורדוס ומשפחתו, ושני המפלסים האחרים לאירוח.

ג.        בארמון יש בית מרחץ פרטי וכנראה בריכה ציבורית מטויחת ומקורה, ושולשה שלדים.

17:00-17:30

נסיעה לעין בוקק

א.      מצד בוקק- מימין מול בתי המלון- מצד רומי קדום נבנה לשליטה על הדרך ומקורות המים.

ב.      מלונות עין בוקק יושבים על בריכות האידוי של ים המלח ובסכנת קריסה-מים מלוחים ובולענים .

ג.        ים המלח מוקד משיכה לתיירות, נוף וטמפרטורה נוחה ונעימה בחורף. ונושא הרפואה, תיירות מרפא בעיקר מפסוריאזיס.

17:30-18:30

אטרקציה: שחיה בחוף וקניות במרכז המסחרי

שירותים

18:30-19:00

סיכום הטיול, תודות לנהג ולקבוצה

פרידה ושחרור במלון בעין בוקק